בימים אלה אני קוראת שוב את הספר המופלא "פוליאנה", למי שלא מכיר פוליאנה ילדה יתומה, מלאת חיים אור ואהבה, מפזרת קסם ושימחה בכל סביבתה ומלמדת את כולם את ה"משחק" שלה. ומהו המשחק שלה? פשוט להיות שמחה. למשל אם היא מקבלת בביתה המפואר של דודתה פולי שהסכימה לקחתה תחת חסותה, חדרון קטן ומחניק בעליית הגג שאין בו תמונות {כמו בשאר הבית} ואין מראה בארון פוליאנה שמחה כי התמונה היפה ביותר היא הנוף הנשקף מהחלון, ושמחה מאוד כי אם אין מראה לא תאלץ להביט בנמשיה הרבים…בכל דבר היא מוצאת מה משמח בזה? היא אמנם מסבירה שלעתים ה"משחק" קשה ,אך ככל שהוא יותר קשה הוא יותר טוב אז מי היא פוליאנה בעצם? פוליאנה משקפת את הילדה הפנימית שבתוכנו, הילדה השלמה, המוארת זו שיש לה שמחת קיום פשוטה, טבעית. כשאנחנו קוראים את זה ומתחברים אליה, יכולים להתחבר לחלק הזה שבתוכנו, כשמכירים את ביירון קייטי ונמצאים במחיצתה, נדמה שגם היא משחקת ב"משחק" אבל פשוט הגדירה אותו באופן מובנה וברור, והוא נקרא-"שיטת העבודה" ביירון קייטי אמרה שהיא לא ניסתה להיות רוחנית, היא פשוט הבינה שלהתוכח עם המציאות זה כואב! אכן כך! היא המציאה שיטה המורכבת מ-4 שאלות , ולאחריהן היפוך למחשבה המלחיצה, המעציבה, כל מחשבה שגורמת סבל. וזה עובד! אלא שצריך לעבוד,לחקור את המחשבה שגורמת לי סבל, ולא להזדהות אתה. אני מספרת תמיד שסבתי ז"ל (עוד לפני ביירון קייטי…) אהבה את מה שיש!
באמת זכיתי שתהיה לי סבתא כזו-עמוד של אור בחיי! היא פשוט היתה שמחה מכל דבר אם הכנתי לה כוס תה פשוט- הודתה לי כאילו הורדתי לה את הירח, התענגה על כל לגימה בהנאה צרופה, תמיד היה חיוך נסוך על פניה ומעולם לא שמעתי אותה מתלוננת!
טוב, אני ועוד כמה אנשים שאני מכירה, בכל זאת צריכים להתאמן על זה, על החיוביות הזו ומה במילה חיוביות? יש כאן התחייבות, להתחייב לחיים! לומר כן לחיים! כשאנו באים ממקום של אהבה, אהבה לעצמנו, אהבה עצמית שמתחברת באופן טבעי לאהבת החיים, לאהבת האדם אנחנו מאושרים. בעברית, המילה מאושר-אדם שנתן לעצמו אישור! כשאני מאשרת את עצמי, מקבלת את עצמי באופן מלא על כל חולשותיי וחוזקותיי, אני מרגישה אושר. אפשר להתאמן בזה, גם אמונה באה משורש א.מ.נ ואנו יכולים להתאמן באמונות חדשות,ומכאן כל תהליכי שינוי האמונות שנחשפים אליהם בעידן החדש. לאחרונה אני מלמדת את שיטת אקסס בארס המדהימה. התדר של השיטה הוא מרחב השאלה מה עוד אפשרי? מה טוב בזה שאני לא יודעת? ממש מזכיר את המשחק של פוליאנה שכל הזמן היתה בשאלה מה משמח בזה? או מה טוב בזה שאני לא יודעת? ברגע שאני שואלת ומשאירה מרחב פתוח של שאלה היקום הקיום כבר יהדהדו את התדר הזה ואפשרויות חדשות של קסמים וניסים יוכלו להתרחש
בברכת אור שמחה ואהבה שרה גילאון
